אפילפסיה: תסמינים, אבחון וטיפול
אפילפסיה היא מחלה נוירולוגית המתבטאת בנטייה להופעת התקפים אפילפטיים חוזרים, הנגרמים מפעילות חשמלית חריגה במוח. בניגוד למה שנהוג לעיתים לחשוב, לא כל התקף אפילפטי נראה כפרכוס עם נפילה ואובדן הכרה. התקפים יכולים להתבטא גם בניתוק קצר, בלבול, תחושה חריגה, תנועות בלתי רצוניות של חלק מהגוף או שינוי זמני במודעות.
אבחון נכון של סוג ההתקף ושל סוג האפילפסיה חשוב, מאחר שהוא משפיע על בחירת הטיפול, על הצורך בבדיקות נוספות ועל המעקב בהמשך.
האם פרכוס אחד אומר שיש אפילפסיה?
לא בהכרח.
אירוע של פרכוס בודד יכול להופיע במצבים שונים, למשל בעקבות הפרעה משמעותית ברמות הסוכר או המלחים בדם, מחלה חריפה, שימוש בחומרים מסוימים או גורמים אחרים. לכן, לאחר פרכוס ראשון חשוב לברר קודם כול מה גרם לאירוע והאם מדובר בפרכוס אפילפטי.
באופן כללי, ניתן לאבחן אפילפסיה לאחר שני התקפים שאינם מוסברים על ידי גורם זמני ברור, כאשר הם מתרחשים בהפרש של יותר מ־24 שעות. במקרים מסוימים ניתן לקבוע אבחנה גם לאחר התקף יחיד, כאשר על סמך מכלול הנתונים קיים סיכון משמעותי להישנות התקפים.
לכן פרכוס ראשון מצדיק הערכה נוירולוגית, אך אינו אומר באופן אוטומטי שהמטופל סובל מאפילפסיה או שיזדקק בהכרח לטיפול תרופתי קבוע.
אילו סוגי התקפים קיימים?
התקפים מוקדיים
התקפים שמתחילים באזור מסוים במוח. במהלך ההתקף ההכרה יכולה להישאר שמורה או להיפגע.
כאשר ההכרה שמורה, המטופל עשוי לחוות לדוגמה תחושה חריגה בבטן, פחד פתאומי ללא סיבה, תחושת דז'ה־וו, ריח או טעם שאינם קיימים, שינוי בראייה, נימול או תנועה בלתי רצונית של גפה.
בהתקף מוקדי המלווה בפגיעה במודעות, האדם יכול להיראות ער אך לא להגיב לסביבה באופן רגיל. לעיתים מופיעות תנועות אוטומטיות כמו מצמוץ, בליעה, ליקוק שפתיים או תנועות חוזרות של הידיים.
לעיתים התקף שמתחיל באופן מוקדי מתפשט בהמשך לשני צדי המוח ומתפתח להתקף כללי.
התקפים כלליים
בהתקפים אלה הפעילות החשמלית מערבת מתחילת האירוע את שני צדי המוח.
הם כוללים, בין היתר, התקפים טוניים־קלוניים המלווים באובדן הכרה, נוקשות ובהמשך תנועות קצביות של הגפיים; התקפי ניתוק קצרים (Absence); וכן התקפים מיוקלוניים המתבטאים בקפיצות קצרות ופתאומיות של השרירים.
קביעת סוג ההתקף אינה תמיד פשוטה ולעיתים מחייבת שילוב של תיאור האירוע, בדיקת EEG ובדיקות נוספות.
איך מאבחנים אפילפסיה?
האבחנה מתחילה בראש ובראשונה בסיפור הקליני. לעיתים התיאור של מי שהיה עד לאירוע חשוב לא פחות מהתיאור של המטופל עצמו.
חשוב לנסות להבין מה התרחש לפני האירוע, במהלכו ומיד לאחריו: האם היה אובדן הכרה, האם הייתה תגובה לסביבה, אילו תנועות הופיעו, כמה זמן נמשך האירוע וכיצד נראתה ההתאוששות.
כאשר הדבר אפשרי ובטוח, סרטון של אירוע שצולם על ידי בן משפחה יכול לעיתים לספק מידע משמעותי לנוירולוג המטפל.
בהתאם למקרה ניתן להשלים בדיקות נוספות.
מתי צריך MRI מוח?
MRI בודק את מבנה המוח, בניגוד ל־EEG שבודק את הפעילות החשמלית.
במקרים המתאימים MRI יכול לסייע באיתור שינויים מבניים שעלולים להיות קשורים להופעת התקפים, כגון שינויים מולדים, צלקת ברקמת המוח, ממצא לאחר פגיעה מוחית או גורמים מבניים אחרים.
לא כל מטופל זקוק בדיוק לאותו בירור. סוג ההדמיה והצורך בה נקבעים בהתאם לגיל, לסוג ההתקף, לבדיקה הנוירולוגית ולממצאים הנוספים.
איך מטפלים באפילפסיה?
אצל מרבית המטופלים קו הטיפול הראשון הוא תרופות נוגדות פרכוס. קיימות כיום תרופות רבות, והבחירה ביניהן נעשית באופן אישי בהתאם לסוג ההתקפים והאפילפסיה, גיל המטופל, מחלות רקע, תרופות נוספות, תופעות לוואי אפשריות ושיקולים הקשורים להיריון ולתכנון משפחה. למידע נוסף בנושא אפילפסיה והריון ניתן לקרוא כאן.
המטרה היא להגיע לאיזון מיטבי של ההתקפים עם מינימום תופעות לוואי.
כאשר התקפים ממשיכים למרות טיפול תרופתי מתאים, ניתן לשקול בירור נוסף במרפאת אפילפסיה, ובמקרים מסוימים גם אפשרויות טיפול מתקדמות יותר.
לצד הטיפול התרופתי חשוב להקפיד על נטילה סדירה של התרופות ועל אורח חיים המפחית ככל האפשר גורמים שעלולים לעורר התקפים, ובראשם חוסר שינה משמעותי.
מתי כדאי לפנות לנוירולוג?
מומלץ לפנות להערכה נוירולוגית לאחר פרכוס ראשון או אירוע ראשון החשוד כהתקף אפילפטי, וכן כאשר קיימים אירועים חוזרים של ניתוק, בלבול פתאומי או תופעות סטריאוטיפיות שחוזרות בצורה דומה.
למטופלים שכבר מאובחנים עם אפילפסיה מומלץ לפנות להערכה כאשר מופיעים התקפים למרות הטיפול, כאשר אופי ההתקפים משתנה, כאשר קיימות תופעות לוואי מהתרופות, לפני היריון או במהלכו, או כאשר עולה שאלה לגבי שינוי או הפסקת טיפול.
במקרה של התקף ממושך, התקפים חוזרים ללא התאוששות ביניהם, פגיעה משמעותית במהלך ההתקף או מצב רפואי חריג אחר – יש לפנות לקבלת טיפול רפואי דחוף.
מידע נוסף על אפילפסיה
למי שמעוניין להעמיק, ניתן לקרוא מדריך מקיף שכתבתי עבור MedReviews, הכולל מידע נוסף על תסמיני אפילפסיה, סוגי התקפים, גורמים אפשריים, אבחון, טיפול, התנהלות בזמן התקף וחיים עם אפילפסיה.
לקריאת המדריך המלא: "אפילפסיה – תסמינים, אבחון וטיפול" ב־MedReviews
ייעוץ ומעקב נוירולוגי
הערכה של אירוע החשוד כפרכוס אינה מבוססת על בדיקה אחת בלבד. יש חשיבות לשילוב בין הסיפור הקליני, מאפייני האירוע, הבדיקה הנוירולוגית ותוצאות בדיקות העזר.
ניתן לפנות לייעוץ לצורך בירור לאחר פרכוס ראשון, אבחון ומעקב אחר אפילפסיה, התאמת טיפול תרופתי, חוות דעת נוספת וכן ייעוץ לנשים עם אפילפסיה המתכננות היריון או במהלך היריון.