מיגרנה בהריון – חשיבות המעקב והטיפול המותאם במרפאה
מהי מיגרנה וכיצד היא מושפעת מהיריון?
מיגרנה היא אחת מהבעיות הנוירולוגיות השכיחות ביותר, במיוחד אצל נשים בגיל הפוריות, כאשר 33% מהנשים ו-13% מהגברים חווים מיגרנה במהלך חייהם. מיגרנה מאופיינת בכאב ראש פועם, בדרך כלל חד-צדדי, הנמשך 4 עד 72 שעות, ולעיתים מלווה בבחילה, הקאות, רגישות לאור ולקול.
במהלך ההיריון, רמות האסטרוגן עולות בצורה חדה, מה שמפחית את תדירות וחומרת ההתקפים אצל כ-75% מהנשים. שיפור זה בולט במיוחד אצל נשים עם מיגרנה ללא אאורה. עם זאת, 8%-10% מהנשים דווקא חוות החמרה, במיוחד בשליש הראשון.
השלכות המיגרנה בהריון
-
מחקרים מראים כי מיגרנה בהריון אינה גורמת ישירות לסיכון לעובר, אך עלולה להיות קשורה לעלייה בסיכון לרעלת היריון, לידה מוקדמת ותינוק במשקל לידה נמוך.
-
נשים עם מיגרנה עם אאורה נוטות יותר לסבול ממיגרנה גם במהלך ההיריון, ולעיתים האאורה הופכת שכיחה וממושכת יותר.
-
התקפי מיגרנה חמורים עלולים להוביל להתייבשות, הפרעה בשינה ולחץ מוגבר, ולכן ישנה חשיבות רבה למעקב נוירולוגי רציף במהלך ההיריון.
למה חשוב להגיע למעקב נוירולוגי עוד לפני הכניסה להיריון?
-
הכנת הגוף להיריון עם איזון אופטימלי של המיגרנה – ככל שהאיזון טוב יותר לפני ההיריון, כך יש פחות צורך בהתערבות תרופתית במהלכו.
-
התאמת תרופות בטוחות – ישנן תרופות לטיפול במיגרנה שעלולות לפגוע בעובר, ולכן חשוב לבצע התאמת טיפול תרופתי טרם כניסה להריון.
-
זיהוי טריגרים אישיים ומניעת התקפים – מתח, חוסר שינה, תזונה לא מאוזנת ושינויים הורמונליים הם טריגרים עיקריים למיגרנה. זיהוי מוקדם שלהם יכול להפחית את תדירות ועוצמת ההתקפים.
-
תכנון אסטרטגיית טיפול במהלך ההיריון – התאמת טיפולים לא-תרופתיים ותרופות שניתן להשתמש בהן בצורה בטוחה בהריון.

מהם הטיפולים המומלצים לניהול מיגרנה בהריון?
1. טיפולים לא-תרופתיים – בטוחים ויעילים
מחקרים מצביעים על כך ששיטות לא-תרופתיות מפחיתות את תדירות ההתקפים ב-45% ואת חומרת הכאב ב-36%:
-
פיזיותרפיה ממוקדת – תרגילים לשיפור היציבה, טיפול מנואלי והרפיית שרירי הצוואר יכולים להפחית כאב ולמנוע התקפים.
-
פעילות גופנית מתונה (הליכה, יוגה להריון, שחייה) – משפרת זרימת דם, מפחיתה סטרס ותורמת לאיזון הורמונלי.
-
טכניקות הרפיה ומיינדפולנס – נשימות מודרכות, דמיון מודרך, ביופידבק ושיטות הרפיה משפרות את איכות השינה ומפחיתות מתח – טריגר עיקרי למיגרנה.
-
שמירה על אורח חיים מאוזן – שינה מסודרת, שתיית מים מספקת, הימנעות מאלכוהול ומקפאין ושמירה על תזונה נכונה.
2. טיפול תרופתי בטוח בהריון
-
פאראצטמול (אקמול) התרופה הבטוחה ביותר להקלה על כאב ראש אקוטי בהריון.
-
סומטריפטן – נמצא במחקרים כי אין בשימוש בו סיכון גבוה למומים מולדים, ולכן ניתן לשקול את השימוש בו במקרים חמורים.
-
מגנזיום תוך ורידי – נמצא כמפחית תדירות וחומרת התקפי מיגרנה.
-
תרופות נגד בחילות (פרמין) במקרים של מיגרנה עם בחילות קשות.
-
בלוקים עצביים (Occipital Nerve Blocks) – טיפול מקומי להקלה ממושכת על כאבי ראש כרוניים.
תרופות שיש להימנע מהן בהריון:
-
NSAIDs (איבופרופן, נורופן, אדוויל) – מסוכן בשליש השלישי ועלול לגרום לבעיות לב בעובר.
-
חוסמי בטא (כמו Atenolol )מסוכן לעובר ויכול לגרום לבעיות בזרימת הדם.
-
ואלפרואט, טופירמט– אסורים לחלוטין בהריון בשל השפעה שלילית על התפתחות העובר.
-
טיפול בנוגדי CGRP במהלך ההיריון- Aimovig, Ajovy, Emgality, Vyepti אלו הם טיפולים ביולוגיים חדשים למיגרנה כרונית וחריפה, הפועלים על ידי חסימת פעילותו של החלבון CGRP (Calcitonin Gene-Related Peptide) אשר משחק תפקיד מרכזי בתהליכי כאב והרחבת כלי דם הקשורים למיגרנה. אין נתונים מספקים לגבי בטיחות בהריון, רוב ההנחיות ממליצות להפסיק את הטיפול לפחות 5-6 חודשים לפני כניסה להיריון, בהתחשב בזמן מחצית החיים הארוך של התרופות הללו.
מיגרנה לאחר הלידה – למה חשוב מעקב גם לאחר הלידה?
-
50% מהנשים שחוו מיגרנה בהריון יחוו חזרה של ההתקפים אחרי הלידה, בעיקר בשל ירידה חדה באסטרוגן, עייפות וחוסר שינה.
-
תכנון טיפולי המותאם להנקה – חלק מהתרופות בטוחות גם בתקופת ההנקה, אך אחרות דורשות הפסקת הנקה זמנית או קבועה.
-
מעקב רפואי רציף – לוודא איזון נכון, זיהוי טריגרים והתאמת אסטרטגיית טיפול למניעה עתידית.
במרפאה אני מציעה:
ליווי אישי ומעקב מותאם – התאמת תוכנית טיפול אישית לכל שלבי ההיריון והלידה.
שילוב טיפולים תרופתיים ולא-תרופתיים – שימוש בטיפולים מבוססי מחקר עם בטיחות מוכחת בהריון ובהנקה.
ניסיון קליני רחב במיגרנה בהריון – מומחיות בטיפול בנשים הרות, תוך שיתוף פעולה עם גיניקולוגים המתמחים בהריון בסיכון.
תכנון מוקדם לאיזון מיגרנה לפני, במהלך ואחרי ההיריון – למנוע החמרה ולשפר את איכות החיים.