הפרעות קשב וריכוז (ADHD) במבוגרים
ADHD – לא רק הפרעה של ילדים
הפרעת קשב וריכוז (Attention Deficit Hyperactivity Disorder – ADHD) נתפסת לעיתים כהפרעה המאפיינת ילדים, אך למעשה היא ממשיכה להשפיע על רבים גם בבגרותם. מחקרים מראים כי 30%-60% מהילדים המאובחנים עם ADHD ממשיכים לחוות תסמינים גם בבגרותם, כאשר ההפרעה עשויה לקבל צורות שונות בהתאם לגיל ולסגנון החיים של האדם.
אצל מבוגרים, ADHD מתבטאת בעיקר בקשיים בניהול זמן, חוסר ארגון, דחיינות, שכחה, והימנעות ממשימות מורכבות. בעוד שהיפראקטיביות פיזית נוטה לפחות עם השנים, קשיי הריכוז והאימפולסיביות נותרים ואף עלולים להשפיע באופן משמעותי על חיי היומיום.
דוגמאות להתבטאות של ADHD במבוגרים
-
בעבודה: קושי לעמוד בדדליינים, נטייה להתחיל משימות אך לא לסיים אותן, חוסר סדר בשולחן העבודה ובניהול קבצים, פיזור מחשבתי במהלך ישיבות או עבודה על פרויקטים חשובים.
-
בניהול זמן: קושי לעמוד בלוחות זמנים, איחורים כרוניים, הערכת זמן לא נכונה של משימות, קושי לשמור על סדר יום מובנה.
-
במערכות יחסים: נטייה לקטוע אנשים בשיחה, קושי להקשיב לפרטים, שכחה של ימי הולדת ואירועים חשובים, אימפולסיביות בתגובות רגשיות.
-
בניהול כספים: קניות אימפולסיביות, חוסר ארגון בהוצאות, נטייה לשכוח לשלם חשבונות בזמן.
-
ברגשות ובמצב רוח: נטייה לתנודות במצב הרוח, קושי לשלוט בתגובות רגשיות, תחושת תסכול וחוסר שביעות רצון עצמית.
כיצד מאבחנים ADHD במבוגרים?
תהליך האבחון של ADHD במבוגרים מורכב ממספר שלבים, שכן התסמינים יכולים להיות דומים למצבים רפואיים ורגשיים אחרים.
-
תשאול קליני מעמיק –במהלכו יאסף מידע על ההיסטוריה הרפואית, ההשפעה של התסמינים על חיי היומיום והתפקוד בעבר ובהווה.
-
שאלונים וכלי אבחון מובנים – במידת הצורך המטופל מופנה להשלמת מבחני מוקסו או אבחון טובה , אשר הינם מבדקים המהווים כלי עזר בכדי לאבחן הפרעת קשב וריכוז. שני האבחונים הינם ממוחשבים ובודקים קשב מתמשך לפי מדדים שונים. שניהם מציגים את זמן התגובה, רמת הקשב והאימפולסיביות של הנבדק.
-
הערכת הפרעות נלוות – ADHD אצל מבוגרים לעיתים קרובות מלווה בחרדה, דיכאון, הפרעות שינה ושימוש בחומרים ממכרים.

אפשרויות הטיפול ב-ADHD במבוגרים
הטיפול בהפרעת קשב וריכוז במבוגרים מותאם אישית לכל מטופל ומשלב לרוב טיפול תרופתי, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) ואסטרטגיות לשיפור אורח החיים.
-
טיפול תרופתי:
תרופות ממריצות (סטימולנטים) – מתילפנידאט (כגון ריטלין וקונצרטה) ואמפטמינים (כגון ויואנס) הם התרופות היעילות ביותר, המסייעות בשיפור הריכוז, השליטה באימפולסים וההתארגנות.
תרופות שאינן ממריצות – אטומוקסטין (Strattera), קלונידין וגואנפצין משמשות במקרים בהם לא ניתן להשתמש בתרופות ממריצות, למשל כאשר יש מחלות לב או הפרעות חרדה משמעותיות.
-
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) וייעוץ פסיכולוגי:
טיפול זה מסייע בהקניית כלים לניהול זמן, הפחתת דחיינות, תכנון יעיל יותר של משימות והתמודדות עם מתחים. -
אימון אישי (Coaching) ושיפור אורח חיים:
-
הטמעת שיטות ארגון וניהול זמן
-
שימוש ביומנים דיגיטליים, אפליקציות תזכורות ושיטות תכנון מתקדמות
-
שמירה על תזונה מאוזנת, פעילות גופנית והקפדה על שינה מסודרת
-
החשיבות של מעקב רפואי רציף
האבחון הוא רק הצעד הראשון. מעקב רפואי קבוע חשוב מאוד לשיפור האפקטיביות של הטיפול ולמניעת תופעות לוואי.
-
בדיקת השפעת התרופות – התאמת מינון ובחינת יעילות הטיפול לאורך זמן.
-
ניטור מצבים רגשיים – טיפול בחרדה, דיכאון או לחץ נלווה.
-
שיפור אסטרטגיות ההתמודדות – התאמת הכלים לחיים המשתנים של המטופל.