top of page

אפילפסיה והריון

אפילפסיה והריון – מה חשוב לדעת?

נשים עם אפילפסיה בגיל הפוריות ניצבות בפני אתגר ייחודי כאשר הן מתכננות היריון. בשנים האחרונות, מחקרים גדולים על הריונות בנשים עם אפילפסיה בהריון תרמו רבות להבנת הסיכונים והבטיחות של תרופות נוגדות פרכוסים (ASMs) בהריון.מחקרים אלו הראו הבדלים משמעותיים בין התרופות מבחינת השפעתן על העובר, וקבעו קווים מנחים חשובים לניהול בטוח של ההיריון.

רוב הנשים עם אפילפסיה יכולות לעבור היריון תקין וללדת תינוקות בריאים, בתנאי שהן נמצאות תחת מעקב רפואי מתאים!

למה חשוב לקבל ייעוץ רפואי לפחות שנה לפני ההיריון?​

  •  
  • התאמת טיפול תרופתי – מחקרים עדכניים מצביעים על כך שלתרופות שונות יש רמות שונות של סיכון למומים מולדים. לדוגמה, חומצה ולפרואית(Valproate) נמצאה כבעלת הסיכון הגבוה ביותר, ואילו למוטריג'ין (Lamotrigine) ולויטיראצטם (Levetiracetam) נמצאו בטוחות יחסית. שינוי תרופתי חייב להתבצע בהדרגה כדי למנוע פרכוסים ולשמור על איזון.

  • השגת איזון לפני הכניסה להריון – מחקרים מראים כי נשים שחוו התקפים בחודש שלפני הכניסה להיריון נמצאות בסיכון גבוה פי 15 לפרכוסים במהלך ההיריון.

  • מניעת סיבוכים אפשריים – אפילפסיה בלתי מאוזנת בהריון עשויה להיות קשורה לסיכון מוגבר לרעלת היריון, לידה מוקדמת ותינוק במשקל לידה נמוך.

  • התחלת נטילת חומצה פולית – חומצה פולית במינון גבוה מומלצת לכל הנשים עם אפילפסיה, עדיף לפחות שלושה חודשים לפני ההיריון, והיא עשויה להפחית את הסיכון למומים מולדים.

  • מעקב אחר רמות התרופות בדם – ספיגת התרופות משתנה בהריון, ולכן יש צורך במעקב סדיר והתאמות של המינון בהתאם.

מהם הסיכונים הפוטנציאליים של תרופות אנטי-אפילפטיות בהריון?

  • מומים מולדים– קיימים הבדלים בין התרופות:

    • ולפרואט (Valproate) – סיכון גבוה ביותר (כ-10%-15% למומים מולדים חמורים, והשפעה שלילית על התפתחות קוגניטיבית).

    •  למוטריג'ין (Lamotrigine) ולויטיראצטם (Levetiracetam) – נחשבות לבעלות הסיכון הנמוך ביותר ( 2%-4%  למומים מולדים)

    •  קרבמזפין (Carbamazepine) – סיכון בינוני למומים מולדים, בעיקר במינונים גבוהים.

    •  פנוברביטל, טופירמט, ופניטואין – בעלי סיכון בינוני-גבוה למומים מולדים.

  • התקפים בלתי נשלטים בהריון – התקפים חמורים (למשל סטטוס אפילפטיקוס) במהלך ההיריון עלולים לגרום להיפוקסיה עוברית ולהגביר את הסיכון לסיבוכים.

  • השפעה על ההתפתחות הנוירולוגית של הילוד – מחקרים מצביעים על כך שלחשיפה תוך-רחמית לתרופות מסוימות יש השפעה על יכולות קוגניטיביות ושפתיות של ילדים, במיוחד כאשר מדובר בולפרואט.

אפילפסיה והריון

מהן דרכי הטיפול במהלך ההיריון?

  • מעקב רפואי סדיר במרפאה – התאמת מינוני התרופות לפי שלבי ההיריון, ניטור רמות התרופה בדם וזיהוי סימנים מוקדמים של סיבוכים.

  • שמירה על איזון תרופתי – עדיפות לשימוש בתרופה אחת בלבד במינון הנמוך ביותר האפשרי.

  • בדיקות עובריות מתקדמות – בהתאם לרצון המטופלת, אולטרסאונד ברזולוציה גבוהה, סקירת מערכות מורחבת ובדיקות לבדיקת התפתחות העובר.

  • הימנעות מגורמים מעוררי התקפים – סטרס, מחסור בשינה ואלכוהול עשויים להחמיר את התדירות של הפרכוסים.

  • תכנון לידה מבוקר – בניית תוכנית לידה מותאמת אישית עם צוות רב-תחומי נוירולוגי וגניקולוגי.

לאחר הלידה - איך ממשיכים?

  • התאמת מינון התרופות – לאחר הלידה יש צורך בהתאמות מחודשות של מינוני התרופות, בהתאם לשינויים ההורמונליים.

  • מעבר בטוח להנקה – רוב התרופות בטוחות להנקה, אך חשוב לוודא שאין השפעה שלילית על התינוק.

  • מעקב אחר היילוד – במיוחד אם הייתה חשיפה לתרופות בעלות סיכון גבוה יותר.

 

חשיבות המעקב במרפאה

  • מעקב אישי והתאמת טיפול מדויקת – ניתוח מצבה הרפואי של המטופלת והתאמת טיפול אישי לכל שלבי ההיריון והלידה.

  • שיתוף פעולה עם צוותים רב-תחומיים – עבודה משותפת עם גינקולוגים מומחי הריון בסיכון, לצורך בניית תוכנית רפואית אופטימלית.

אם את מתכננת היריון – חשוב שתגיעי לייעוץ מוקדם, קבעי פגישה ונבנה יחד תוכנית בטוחה עבורך.

לקביעת פגישה
bottom of page