אפילפסיה והריון

אפילפסיה והריון – מה חשוב לדעת?

​

נשים עם אפילפסיה בגיל הפוריות ניצבות בפני אתגר ייחודי כאשר הן מתכננות היריון. בשנים האחרונות, מחקרים גדולים על הריונות בנשים עם אפילפסיה בהריון תרמו רבות להבנת הסיכונים והבטיחות של תרופות נוגדות פרכוסים (ASMs) בהריון.מחקרים אלו הראו הבדלים משמעותיים בין התרופות מבחינת השפעתן על העובר, וקבעו קווים מנחים חשובים לניהול בטוח של ההיריון.

רוב הנשים עם אפילפסיה יכולות לעבור היריון תקין וללדת תינוקות בריאים, בתנאי שהן נמצאות תחת מעקב רפואי מתאים!

​​

למה חשוב לקבל ייעוץ רפואי לפחות שנה לפני ההיריון?​

•  

• התאמת טיפול תרופתי – מחקרים עדכניים מצביעים על כך שלתרופות שונות יש רמות שונות של סיכון למומים מולדים. לדוגמה, חומצה ולפרואית(Valproate) נמצאה כבעלת הסיכון הגבוה ביותר, ואילו למוטריג'ין (Lamotrigine) ולויטיראצטם (Levetiracetam) נמצאו בטוחות יחסית. שינוי תרופתי חייב להתבצע בהדרגה כדי למנוע פרכוסים ולשמור על איזון.

• השגת איזון לפני הכניסה להריון – מחקרים מראים כי נשים שחוו התקפים בחודש שלפני הכניסה להיריון נמצאות בסיכון גבוה פי 15 לפרכוסים במהלך ההיריון.

• מניעת סיבוכים אפשריים – אפילפסיה בלתי מאוזנת בהריון עשויה להיות קשורה לסיכון מוגבר לרעלת היריון, לידה מוקדמת ותינוק במשקל לידה נמוך.

• התחלת נטילת חומצה פולית – חומצה פולית במינון גבוה מומלצת לכל הנשים עם אפילפסיה, עדיף לפחות שלושה חודשים לפני ההיריון, והיא עשויה להפחית את הסיכון למומים מולדים.

• מעקב אחר רמות התרופות בדם – ספיגת התרופות משתנה בהריון, ולכן יש צורך במעקב סדיר והתאמות של המינון בהתאם.

​​

מהם הסיכונים הפוטנציאליים של תרופות אנטי-אפילפטיות בהריון?

​

• מומים מולדים– קיימים הבדלים בין התרופות:

  • ולפרואט (Valproate) – סיכון גבוה ביותר (כ-10%-15% למומים מולדים חמורים, והשפעה שלילית על התפתחות קוגניטיבית).

  •  למוטריג'ין (Lamotrigine) ולויטיראצטם (Levetiracetam) – נחשבות לבעלות הסיכון הנמוך ביותר ( 2%-4%  למומים מולדים)

  •  קרבמזפין (Carbamazepine) – סיכון בינוני למומים מולדים, בעיקר במינונים גבוהים.

  •  פנוברביטל, טופירמט, ופניטואין – בעלי סיכון בינוני-גבוה למומים מולדים.

• התקפים בלתי נשלטים בהריון – התקפים חמורים (למשל סטטוס אפילפטיקוס) במהלך ההיריון עלולים לגרום להיפוקסיה עוברית ולהגביר את הסיכון לסיבוכים.

• השפעה על ההתפתחות הנוירולוגית של הילוד – מחקרים מצביעים על כך שלחשיפה תוך-רחמית לתרופות מסוימות יש השפעה על יכולות קוגניטיביות ושפתיות של ילדים, במיוחד כאשר מדובר בולפרואט.